אזרחים רבים מוצאים עצמם מול שוקת שבורה כאשר רשות שלטונית דורסת את זכויות הקניין שלהם. תארו לכם מצב שבו אתם מחזיקים בנכס כדת וכדין משנת 1994, נוהגים בו מנהג בעלים, ופתאום רשות מקומית, כמו עירייה, מחליטה לדרוש סילוק יד מהמקרקעין בטענה להפקעה היסטורית, תוך דרישה שתהרסו את המבנים על חשבונכם ותשלמו לה דמי שימוש אסטרונומיים בגין שנות העבר.
שיהוי של עשרות שנים ויצירת "רשות מכללא"
במקרה שמנוהל במשרדנו, העירייה ביססה את תביעת הפינוי שלה על תוכנית משנת 1985 ועל הפקעה שפורסמה כביכול רק ב-2012. אך בפועל, הרשות שקטה על שמריה עשרות שנים, ולא נקטה בשום פעולה אקטיבית לפינוי השטח. שתיקתה ארוכת השנים של העירייה יצרה כלפי המחזיקה בנכס "רשות מכללא" להשתמש בו.
כאשר העירייה דורשת לפתע תשלום רטרואקטיבי של עשרות אלפי שקלים, מדובר בדרישה הנגועה בחוסר תום לב מובהק. התובעת ישנה על זכויותיה, וכעת היא מנסה לגלגל את מחדליה על כתפי הנתבעת תוך ניסיון לעשיית עושר ולא במשפט ובחוסר סבירות מנהלית. ההלכה הפסוקה ברורה: קיומה של רשות מכללא שוללת לחלוטין את זכותה של הרשות לדרוש דמי שימוש ראויים או פיצוי כספי על תקופות העבר שבהן שתקה.
מי משלם על הריסת המבנה?
חוצפתן של רשויות מקומיות מתבטאת לא פעם בניסיון לגלגל את עלויות ההריסה והפינוי על המחזיק. המבנה קיים במקום עשרות שנים (עוד הרבה לפני רישום ההפקעה הנטענת ב-2012) ובידיעתה המלאה של הרשות. הרשות היא זו שדורשת כעת את הקרקע לצרכיה הציבוריים, ולכן עליה לשאת באופן בלעדי בהוצאות הכשרת הקרקע. המחזיק בקרקע אינו "קבלן הריסות" של העירייה. פסיקה ענפה קובעת כי במקרים של פינוי מלווה בשיהוי מצד העירייה, הרשות הפוקעת היא זו שחייבת לשאת במלוא עלויות הריסת המבנים ופינוי ההריסות.
הסכמת השכנים אינה רלוונטית
לעיתים רשויות מנסות לייצר מצג-שווא של קונצנזוס, בטענה ש"כל שאר הדיירים כבר הסכימו לפינוי". אך אל תטעו: קל מאוד להיות נדיב על חשבון קניינו של אחר. הסכמתם של שכנים אחרים ניתנת לרוב מסיבה פשוטה - תוואי ההפקעה המבוקש כלל אינו נוגס בשטחם, אינו פוגע בנכסיהם ואינו גורע מכיסם מאומה. שאר הנתבעים פשוט "קונים שקט" תעשייתי מול העירייה, ביודעם כי מי שישלם את המחיר הקנייני המלא היא רק הנתבעת הספציפית ששטחה מופקע. אין להשתמש ב"הסכמה" חסרת סיכון של אחרים כהצדקה או כלגיטימציה לדרוס את מי שנפגע באמת.
הזכות להתארגנות ממושכת
כאשר רשות מקומית גוררת רגליים עשורים שלמים, היא אינה יכולה לדרוש פינוי "מעכשיו לעכשיו". בשים לב לשיהוי הקיצוני, הנתבעת זכאית לשהות התארגנות ארוכה ומשמעותית בטרם יבוצע צו הפינוי, כדי לאפשר התארגנות אנושית והגיונית.
מתמודדים מול רשות עירונית כוחנית שמאיימת בפינוי ותביעות ענק? לעולם אל תרימו ידיים. פנו למשרדנו לקבלת הגנה משפטית תקיפה ששומרת על זכויותיכם ועל רכושכם.